פוקט נודלס בר בע"מ נ' שושן

החלטה

ביום 13/2/13, לבקשת התובעת ניתן צו עיקול זמני על נכסי הנתבע אצל המחזיקים שבכותרת ההחלטה.

ביום 18/4/13, למעלה מחודשיים לאחר שניתן צו העיקול הוגשה על ידי המבקש בקשה לביטולו.

בהחלטתי מיום 18/4/13, נקבע כי לא עולה מן הבקשה שהגיש הנתבע, אם חלפו 30 הימים הקבועים בתקנות לצורך בקשה לביטול עיקול (מבלי להזקק לארכה), שמא לאו.

עוד נקבע כי לא יקבע דיון במעמד הצדדים (לפי שעה), מכל מקום הוזמנה תשובת המשיבה ונזכרה בהחלטה זכות המענה השמורה למבקש.

ביום 24/4/13, הוגשה על ידי התובעת "תגובה להחלטה" התגובה מציינת בליוות סימוכין בדמות אישור מסירה, כי המציאה למבקש העתק מהבקשה לצו עיקול, העתק מצו העיקול וכן העתק מכתב התביעה ביום 27/2/13.

יתרה מזאת , ביום 12/3/13 פנה בא כוחו הקודם של הנתבע, אל ב"כ התובע בהצעה לסילוק החוב באמצעות סכום העיקול שצלח.

לפיכך, נהיר כי המבקש ידע אודות העיקול עוד טרם הגיש בקשתו ביום 18/4/13 ואשר עפ"י חישוב פשוט הוגשה לאחר חלוף 30 הימים.

מכאן מבקשת התובעת לדחות את הבקשה על הסף.

למחרת היום, הוגשה הודעה דחופה מטעם ב"כ המבקש ובקשה לקביעת מועד דיון בבקשה הנ"ל, עפ"י ההודעה צו העיקול מיום 13/2/13 נמסר למבקש ביום 28/2/13. ב"כ המבקש פנה לב"כ המשיב ביקש הסכמתו להארכת מועד הגשת כתב ההגנה עד ליום 15/4/13, והאחרון הסכים באדיבותו.

עיון בצרופות הודעת ב"כ המשיב מעלה, כי אכן ביקש ארכה ונענה בחיוב, לצורך הגשת כתב הגנה עד 15/4/13 (התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר, ממילא כיון מגיש ההודעה לבעל אשר לימים אשר הוגשה).

אין בהודעה או בסימוכין איזכור כלשהו לארכה שנתבקשה (ממילא גם לא ניתנה) לצורך הגשת בקשה לביטול עיקול במועד כלשהו.

רק ביום 26/5/13, הוגשה תשובת התובעת לבקשת הנתבע לביטול צו העיקול. ובראשיתה מוצע על ידי התובעת לצד הטענה כי הגשת הבקשה לביטול עיקול מלכתחילה הוגשה בניגוד לדין, היינו בחלוף מעל ומעבר ל- 30 ימים שמן המצאת צו העיקול לנתבע.

יתר האמור בבקשה אינו בהכרח קשור בסעד המבוקש ועניינו בהליכים קודמים בין הצדדים, בדחיית ערעור שהוגש על יד יהנתבע כאן, בבימ"ש מחוזי על החלטתי מיום 28/4/11 בין צדדים אלו, שם וכאן.

יומיים לאחר מכן ב 28/5/13, הוגשה תגובה מטעם ב"כ המבקש לתשובת המשיבה, זו קובעת קטגורית כי אין זה נכון שהבקשה הוגשה לאחר שחלפו 30 ימים, ומאזכר החלטות שניתנו ב- 22/5/13, בתיק הוצל"פ בכפר סבא אשר כלל אינן ממן העניין.

ב"כ התובעת לא נותר חייב ובו ביום הגיש תשובה דחופה לתגובת הנתבע מאותו יום. הואיל ולא היה מקום להגישה מלכתחילה ,אין מקום להתייחס אליה אף לא בדיעבד.

סופו של דבר, אין לי אלא לקבוע כי ממצא עובדתי על יסוד הכתבים שהניחו בפני הצדדים כי הבקשה לביטול עיקול הוגשה מעל ומעבר ל - 30 הימים שנקצבו לכך בדין, מבלי שנתבקשה ומבלי שניתנה ארכה להגשתה.

אשר על כן, אני דוחה את הבקשה, בלא צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז סיון תשע"ג, 05 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: